מניעת מחלות שיניים
מחלות שיניים וחניכיים נפוצות בקרב הכלבים. לכלבים מסוימים הן נוצרות כתוצאה מטראומות, לכלבים אחרים יכולה להיות נטייה להיווצרות אבנית ואבן שן, ועל רקע זה יכולות להתפתח מחלות נוספות. מאחר ולכבלים אין שיניים טוחנות אלא רק שיניים חותכות, הכלבים אינם סובלים מעששת כמו בני האדם.
רוב הבעלים אינם בודקים את הפה של חיות המחמד שלהם באופן קבוע, ושמים לב לבעיה רק לאחר הופעת ריח לא נעים או סירוב לאכול. הסימנים האלה מופיעים בדר"כ רק לאחר שינויים משמעותיים מאוד כשהמצב כבר קשה. כשבודקים את חלל הפה ניתן למצוא מלבד אבן שן גם דלקות בחלל הפה, דלקות חניכיים, אבצסים בשיניים ועששת.
על מנת לשמור על שיניים וחניכיים בריאים במהלך כל החיים, חיות בית כמו בני אדם, זקוקים לטיפול בחלל הפה. המחקרים גילו כי בגיל שנתיים בערך ל-80% מהכלבים ול-70% מהחתולים ישנם סימנים של מחלות שיניים. המחלות של חלל הפה מתחילות לעיתים קרובות מהיווצרות האבנית אשר נוצרת על פני השיניים באופן בלתי פוסק. האבנית נאספת ויוצרת אבן שן אם לא מונעים את היווצרותה. יחד עם אבן השן נוצרות מושבות של חיידקים שחודרות לתוך כיסי החניכיים ומובילות לדלקת חניכיים המלווה בכאב.
מחלות חניכיים עלולות לחדור עמוק יותר לכיוון שורשי השיניים ועצמות הלסת, להוביל לדלקות קשות ולאיבוד שיניים. הזיהום שנוצר ע"י האבנית ומושבות החיידקים הוא הסיבה לריח הלא נעים מהפה. חיידקים המזהמים את חלל הפה יכולים להתפשט בכל הגוף דרך מחזור הדם ולפגוע באיברים חיוניים כגון לב, כבד וכליות.
סימנים המצביעים על מחלות שיניים
תמיד תבקשו מהווטרינר שלכם לבדוק את מצב השיניים והחניכיים של חיית המחמד שלכם, אולם ישנם סימנים אחדים המצביעים על מחלות חלל הפה שניתן לראות ולבדוק לבד בבית:
- ריח לא נעים מהפה
- היווצרות אבנית שצבעה צהוב-חום
- פס אדום על החניכיים במצב קל וחניכיים מדממות במצב קשה יותר.
- תגובות של כאב בזמן הלעיסה
- שינוי אופן לעיסת מזון
- איבוד שיניים
- ייצור כמות רוק גדולה וריור
- דיכאון
חתול: חלל פה בריא
חתול: דלקת חניכיים
צחצוח שיניים זה קל!
אם תתחילו לצחצח שיניים לחיית המחמד שלכם בגיל צעיר, זה יהפוך לשגרה פשוטה מאוד.
חשוב לציין שאת פעולת הצחצוח יש לבצע עם משחת שיניים מיוחדת לכלבים שניתן לבלוע אותה (בדר"כ בא בטעם עוף או בקר). ניתן להשתמש במברשת ייעודית או במברשת שיניים רכה של ילדים.
1) תרגילו את כלבכם לצחצוח שיניים כמה שיותר מוקדם, הכי טוב אם תעשו זאת כשהוא עדיין כלבלב. למרות העובדה שעצם הפעולה של צחצוח שיני חלב של כלבלבים היא חסרת משמעות (שיני חלב נופלות סביב גיל חצי שנה ובמקומם יגדלו שיניים קבועות), לקראת הופעת שיניים קבועות הכלב יתרגל לסידור חיוני זה. בנוסף, הרבה יותר קל להרגיל לטיפול היגייני כלבלבים מאשר כלבים מבוגרים וזקנים. בזמן צחצוח שיניים תצרו אווירה בה כלבכם ירגיש בנוח.
2) כלב קטן כדאי להושיב על רגליים אחוריות ולהרגיעו בליטוף כדי שלא יפחד. במקרה שטיפול נעשה על ידי שני אנשים, אדם אחד מחזיק את הכלב, מלטף ומרגיע אותו, והשני מצחצח לו את השיניים. חלק מהחיות מתנהגות טוב יותר אם נותנים להן לעמוד על הרצפה.
3) תתחילו ממספר שיניים קטן (מומלץ להתחיל מהצדדים, משום שהחיות מגיבות למשיכת השפתיים בצד בצורה רגועה יותר בהשוואה למשיכת השפתיים באזור האף). בהדרגה, מטיפול לטיפול צחצחו יותר ויותר שיניים כל פעם עד שיהיה אפשרי לצחצח את כל שיני החיה שלכם תוך טיפול אחד. ניתן להתחיל עם אצבע, אח"כ להוסיף על האצבע משחת שיניים ואז לאט לאט לאחר שהכלב התרגל להכניס את המברשת לפה ולהתחיל לצחצח.
4) בזמן ההרגלה אין צורך לפתוח את הפה של הכלב. בהתחלה צחצחו רק את הצד החיצוני של השיניים ואת קצוות החניכיים.
5) כשכלבכם יתרגל לצחצוח הצד החיצוני של כל השיניים, תנסו לפתוח לו את הפה בזהירות ולצחצח את כל השיניים מבחוץ ומבפנים. אם הכלב לא מרשה לפתוח לו את הפה, עליכם בכל זאת להמשיך ולצחצח כל יום את הצד החיצוני של השיניים.
עצות נוספות
אחרי כל טיפול של צחצוח שיניים תעודדו את כלבכם, למשל, בטיול או בלעיסניות לכלבים המסייעות בטיפול בשיניים. תהפכו את הצחצוח לחלק בלתי נפרד של שגרת ההיגיינה היומיומית. את החיות המבוגרות יותר קל להרגיל לטיפולים היגייניים בבית אם הם יתפסו כהמשך של פעולות רגילות כמו למשל, האכלה של הערב, טיול וטיפול בפרווה.
כל האמור לגבי כלבים נכון גם לגבי חתולים אבל לעיתים קשה יותר. לחתולים יש אפשרות למרוח ג'ל ניקוי שגורם להם לליקוק מוגבר של השיניים ובכך תורם להפחתת האבנית והצטברות אבן השן.
כמובן שבכל שאלה ניתן תמיד לפנות לוטרינר ולקבל מידע וטיפים לשמירה על בריאות השיניים.