פרעושים

פרעושים

רקע כללי

הפרעושים הם חרקים זעירים חומים-שחורים, קופצניים ומוצצי דם, הגורמים למטרדי עקיצות ועלולים להעביר מחלות לאדם ולבעלי חיים. נוכחותם קשורה בנוכחות בע"ח, המשמשים להם כפונדקאים, בעיקר כלבים, חתולים וחולדות.
בעולם קיימים למעלה מ – 2000 מינים שונים של פרעושים. רבים מהם אינם ייחודיים למין אחד של פונדקאי, חלקם מגלים העדפה למין זה או אחר. מעבר הפרעושים בין פונדקאים כדי לעקוץ ולמצוץ דם היא שמאפשרת העברת מחלות.

הכרת מחזור החיים של הפרעוש הכרחית לצורך הדברתו. הפרעוש הוא חרק המתפתח בגלגול מלא. רק הפרעושים הבוגרים הנם טפילים מוצצי דם החיים על הפונדקאי. שלבי הביצה, הזחל והגולם חיים ומתפתחים בקרקע או בבתים בין סיבי השטיחים וכד'. הבוגרים נמצאים על הכלב, הם עולים עליו לארוחת הדם, יורדים ממנו ומתרבים בסביבה.

95% מאוכלוסיית הפרעושים הם הביצים, הזחלים והגלמים, והם מצויים בסביבת הכלב – על הספה, שטיחים, שמיכות, ובין המרצפות. הגלמים יכולים להישאר רדומים בסביבה במשך חודשים, ולחזור לפעילות כאשר הם מרגישים נוכחות של בעל חיים או אדם בסביבה.

לכן יש לבצע בו זמנית, גם פעולות להדברת הפרעושים ע"ג הפונדקאים וגם פעולות מניעה והדברה במקומות ההתפתחות של הדרגות הצעירות.

משך ההתפתחות של הפרעוש אינו קבוע ותלוי בתזונה ובתנאי הסביבה, בעקר טמפרטורה ולחות. בקיץ בתנאים אופטימלים ההתפתחות מהביצה ועד הגחת הבוגר נעה בין 18 ל- 32 יום, ואילו בחורף היא יכולה להמשך חודשים רבים.

נקבת הפרעוש מסוגלת להטיל מאות ביצים במשך חייה, בהתאם לאפשרותה לעקוץ ולמצוץ דם. ההטלה מתבצעת בין שערות הפרוה של הפונדקאי, 3-18 ביצים בכל תטולה.
כיוון שהביצים אינן דביקות, הן נושרות לקרקע, בד"כ במקום בו רובץ הפונדקאי. הביצים קטנות ובהירות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת.

הזחלים לבנים וזעירים, חסרי גפיים בעלי תנועה מוגבלת. הם בורחים מהאור, ומעדיפים תנאי חשכה. בחוץ הם מתפתחים בשכבת הקרקע עליונה, ובבתים בבסיסי סיבי השטיחים או הריפוד, במקומות המרבץ של חיות המחמד.
להתפתחות הזחלים דרושה לחות מינימאלית והם ניזונים מחומר אורגני שנמצא בקרקע ומהפרשות הפרעושים הבוגרים המכילות דם קרוש.
תכונות אלה של הדרגות הצעירות של הפרעושים וכן העובדה שגופם מכוסה זיפים ארוכים בהם נאחז בד"כ אבק שיוצר הסוואה, גורמות לכך שקשה מאוד לאתר אותם אפילו בחיפוש מדוקדק לבדיקת נגיעות.

הזחל בסוף הדרגה השלישית טווה פקעת דקה ומתגלם. בתנאי קור ויובש או כאשר לא מצויים בסביבה פונדקאים, מסוגל הבוגר, עדיין רדום בתוך הפקעת, לעבור את העונה הקשה עד השתפרות התנאים או הופעת פונדקאי.
גיחה סינכרונית של בוגרים רבים בתגובה לגירוי הנגרם מהופעה של פונדקאי מתאים, נצפית לעתים קרובות כאשר נכנסים לחצר או לבית שהיו בו בעבר בעלי חיים ואשר היו ריקים מיושביהם במשך תקופה ארוכה.
יכולת זו מקנה לפרעושים שרידות גבוהה ומקשה מאד על הדברתם.

הפרעושים הבוגרים בעלי גפיים אחוריות ארוכות מאוד, המקנות להם כושר ניתור מצוין.
צבעם אדום שחור, אורכם 1-3 מ"מ, פחוסים בצדדיהם, וחסרי כנפיים.
גופם נראה כחטיבה אחת כאשר בטנם גדולה ביחס לראש חזה.
גפי הפה שלהם בנויים כחדק, מותאמים לדקירת עור הפונדקאי ולשאיבת הדם.

גם הזכר וגם הנקבה ניזונים באופן בלעדי על דם של פונדקאים בעלי טמפרטורת גוף קבועה, עופות ויונקים. תוך כדי מציצת הדם הפרעוש מפריש לתוך גוף הפונדקאי רוק המכיל חומרים נוגדי קרישה. רוק זה עלול להכיל בחלק מהמינים גורמי מחלה.

הפרעושים אינם מוגבלים לפונדקאי אחד אלא יכולים לעבור בקלות מפונדקאי אחד לאחר ולבלות זמן רב בסביבה. הפרעושים רגישים מאוד לטמפרטורת גופו של הפונדקאי. הם עוזבים פונדקאים מתים שהתקררו וכן פונדקאים חיים שחום גופם עלה. תופעה זו הנה בעלת חשיבות אפידמיולוגית בהעברת מחלות.

פרעוש מסוגל לצום מספר חדשים כאשר לא מזדמן לו פונדקאי. הפרשות הפרעוש המכילות דם קרוש לא מעוכל, נראות כגרגרים שחורים קטנטנים בין שערות הפונדקאי. קשה לראות את הפרעושים עצמם על החיה שכן הם חמקנים מאד, ועל נוכחותם מעידים קרישי הדם הזעירים. רבים נוטים לטעות ולחשוב שקרישי דם אלה הם ביצי הפרעוש.

פרעוש החתול (Ctenocephalides felis) – השכיח מבין הפרעושים הנטפלים לאדם ולחיות משק החי.
בטבע הוא טפיל על חולדות, חתולי בר, תנים, נמיות, צבועים, וארנבות.
זהו מין הפרעוש הנפוץ ביותר על גבי כלבים וחתולים, בבתים ובחצרות. רוב מטרדי עקיצות הפרעושים נגרמים ע"י מין זה.
בתנאים מסוימים עלול פרעוש החתול להעביר את החיידק הגורם לטיפוס מוריני. בליעת הפרעושים הבוגרים ע"י בעלי חיים ואף ילדים עלולה לגרום להדבקה בתולעי סרט.

הפרעושים כמזיקים

עקיצה – עקיצות הפרעושים עלולות לגרד ימים אחדים ולגרום בעיקר בכלבים דלקת עור אלרגית עקב חלבון ברוק הפרעוש, המתבטאת בגרדת קשה, התקרחות והתעבות העור.

חוסר דם (אנמיה) בבע"ח – (מחסור בכדוריות דם אדומות, החשובות לנשיאת חמצן בדם) בשל ארוחות הדם. עלולה להתפתח בעקבות נגיעות מסיבית של פרעושים, שבמקרים קיצוניים בעיקר אצל גורים או בע"ח מבוגרים או חולים עלולה להסתיים במוות.

העברת טפילים – תולעת הסרט (שרשור) Caninum Dipylidium החיה במעי כלבים וחתולים ולעתים נדירות גם במעי האדם, מועברת ע"י בליעת פרעוש נגוע. הפרעושים הם פונדקאי ביניים הכרחי (וקטור אובליגטורי) לתולעת והם הכרחיים להעברתה. זחל הפרעוש נדבק ע"י בליעת ביצי התולעת המצויות בצואת החיה הנגועה.

העברת מחלות זיהומיות: העובדה שפרעוש עוקץ ומוצץ את דמם של מספר פונדקאים מאותו מין או ממינים שונים במשך ימי חייו, הופכת אותו לגורם חשוב בהעברת מחלות זיהומיות.
עם הדם נמצצים גם גורמי מחלה כחיידקים, נגיפים וטפילי דם ובעקיצה הבאה הם מועברים לפונדקאי הבא.

הגירוד הוא בעיקר באזור הגב התחתון, אבל יכול להיות גם מפושט. לעתים מופיע דלקת עורית עם הפרשה מוגלתית (מה שנקרא hot spot) באזור הגירוד. הבעיה מחמירה בעונת הקיץ, עם עליית הטמפ' והתרבות הפרעושים.

המחלות העיקריות היכולות להיות מועברות על ידי פרעושים לאדם (אם כי בד"כ לא ע"י פרעוש החתולכלב)

• טיפוס הבהרות (מוריני) – מחלה הנגרמת ע"י הריקציה
  (Rickettsia typhi (R. mooseri.
  מחלה זו מועברת מחולדה לחולדה ולעתים מחולדה לאדם ע"י פרעושים.
  גורם המחלה לא מועבר לאדם ע"י העקיצה עצמה אלא מופרש עם צואת הפרעוש, והאדם, המשפשף את מקום העקיצה, מחדיר את הצואה הנגועה לפצעים זעירים בעורו. גם מעיכת פרעוש נגוע על העור עשויה לגרום להדבקה במחלה.
  המחלה לא קטלנית בד"כ, אך נמשכת חודשים רבים כשהיא מלווה בחום שעולה ויורד לסירוגין.
  כיום נרשמים בארץ מספר מקרים בשנה.
• דבר – מחלת הדבר, הנגרמת ע"י החיידק Yersinia pestis, היא במקורה מחלה של חולדות המועברת ע"י עקיצת פרעושים, בעיקר פרעוש הדבר, מחולדה לחולדה ומחולדה לאדם.
  בתולדות האנושות ידועות מגיפות דבר, אשר גרמו למוות של מליוני בני אדם. כיום, עם התפתחות הרפואה ואמצעי ההדברה, המחלה אינה נפוצה.

בנגיעות קשה, פרעושים עלולים לגרום לאנמיה למניעה וטיפול מומלץ להקפיד על טיפול מניעתי כנגד פרעושים פעם ב 3-4 שבועות. רצוי לתת את הטיפול בצורה שוטפת, ולא לחכות להופעת פרעושים. במקרים של נגיעות קיימת, כדאי לשלב עם טיפול סביבתי (שואב אבק לרצפות, שטיחים, הרתחת המצעים עליהם שוכב הכלב) + הדברה סביבתית מקצועית.