קטרקט והזדקנות עדשת העין בכלבים
עדשת העין בנויה סיבים סיבים המסודרים באופן נורמלי בצורה כזו שאינה שוברת את קרני האור ומאפשרת את מעברן דרכה ולכן היא שקופה. קטרקט והזדקנות עדשת העין הם מצבים בהם עדשת העין מאבדת את שקיפותה כתוצאה מתהליכים אשר בסופו של דבר מונעים מאור לחדור דרכה.
מה גורם לכך?
ראשית יש להפריד בין שני המצבים:
– הזדקנות עדשת העין (nuclear sclerosis) היא דבר טבעי שקורה לרוב בכלבים זקנים, העדשה ממשיכה לייצר עוד ועוד שכבות במהלך כל חיי הכלב, כאשר השכבות החדשות דוחפות את הישנות לכיוון המרכז, דוחסות אותן ויוצרות גרעין מרכזי שמאבד את שקיפותו.
קטרקט לעומת זאת הוא מצב של תהליכים בעדשה שיכולים לקרות הן בגיל צעיר והן בגיל מבוגר, עלול להיגרם כתוצאה מטראומה, מחלה, באופן גנטי וכו'. תרופות שונות עלולות גם הן ליצור קטרקט, לדוגמא תרופות למניעת ייחום, תרופות נגד פטריות ועוד. סוכרת היא מחלה שעלולה להוביל לקטרקט, חילוף החומרים בעין משתנה עקב הסוכרת, בעין מצטברים סוכרים וסורביטול וגורמים לעכירות של העדשה.
ישנם גזעים המועדים לפתח קטרקט, חלקם כבר בגיל צעיר וחלקם בגיל מבוגר יותר, לדוגמא
הקוקרים, גולדנים, לברדורים, פודלים וכו'.
איך יודעים שלכלב יש קטרקט? האם צפוי שינוי בהתנהגות?
אנו מחלקים את השלבים השונים בקטרקט ל-4 שלבים:
• שלב ראשוני שאינו מפריע לכלב לא בראיה ולא גורם דלקות בעין, בשלב זה מתחילה עכירות קטנה באזור כלשהו בעדשה.
• שלב שני בו הקטרקט עדיין לא בשל, אולם מכסה כבר חלק ניכר מעדשת העין, גם בשלב זה אין השפעה על ההתנהגות, אולם הכלב כבר לא רואה טוב.
• שלב שלישי קטרקט בשל, ניתן להבחין כי הכלב לא רואה טוב וקשה לו להתמצא בסביבה, בייחוד כאשר מדובר במקומות חדשים או זרים לכלב. לרוב הכלבים יצליחו להסתדר בבית, מאחר ואת הסביבה הקרובה הכלב מצליח לזכור ולמפות בראש, בעיקר תוך שימוש בחוש הריח והמגע, אך בסביבה זרה הכלב עלול להתקשות, להיתקל בחפצים, בקירות וכו'. מאחר והכלב אינו רואה טוב ייתכן ויהפוך לחשדן ואפילו תוקפן שכן הוא מגלה דברים בהפתעה למשל מגע יד או התקרבות וזה מבהיל אותו.
• קטרקט סופר בשל – בשלב זה יש דליפה של חומרים מהעדשה לעין ומתחילה דלקת עיניים חריפה ביותר שכן החומר נחשב כחומר זר לעין. בשלב זה יש צורך בטיפול תרופתי להפחתת דלקת ולמניעת סיבוכים נוספים בעין. שלב זה יכול להתאפיין בדימוע, כאב עז, מצמוץ, נפיחות וגירוד של העין.
טיפול:
בשלב הראשון יש לבצע בדיקה מקיפה לכלב וכמובן ל-2 העיניים . במידה ואובחן קטרקט יש לבצע בדיקות מקיפות יותר הכוללות בדיקת תגובה חשמלית של הרשתית לגרויי אור ובדיקת לחץ תוך עיני (במקרים רבים ישנה פגיעה ברשתית ולכן לא ניתן להחזיר את הראיה).
במידה והבדיקות תקינות ניתן לשקול ניתוח.
רשתית נורמלית בכלב / בדיקת תגובה חשמלית של הרשתית
מתי לנתח?
ישנו וויכוח לגבי השלב המומלץ לניתוח, יש המלצות לנתח רק כאשר הקטרקט בשל או סופר בשל מאחר ולניתוח יש סיבוכים רבים והחשש הוא לאבד עין שעדיין מתפקדת ברמה מסויימת, מצד שני ההמלצה לנתח בשלבים מוקדמים יותר כאשר הקטרקט עדיין אינו בשל מאחר וכך יורדים אחוזי הסיבוכים.
בדר"כ המצבים המתאימים ביותר לניתוח הם אילו שהקטרקט בשלבים המתקדמים, אך לפני הגעה לשלב של קטרקט "בשל", בו הניתוח קשה יותר והתגובה הדלקתית בעין קשה יותר.
איך מתקנים קטרקט?
קיימות מספר שיטות:
הראשונה והפשוטה שבהן: הוצאת העדשה דרך חתך בעין Removal- Extracapsulr . השיטה פופולרית מאד, אך חסרונותיה הם דלקות וריאקציות קשות של הלשכה הקדמית של העין לאחר הניתוח. החלמה קשה יותר ותפרים רבים. יתרון השיטה הוא קלות הביצוע ומחיר זול יותר.
שיטה שנייה: המסת העדשה דרך חתך זעיר Phacoemulslfication- . שיטה זו מתפקדת בהצלחה רבה בעולם במרכזים בהם מטפלים בעיניים. בבני אדם זוהי השיטה המקובלת כשגרה לתיקון קטרקט.
יתרונות: ניתוח קצר יותר, חתך קטן יותר, החלמה מהירה יותר עם פחות ריאקציות ודלקות. חיסרון
השיטה הוא בעלות הגבוהה שלה (פי 2).
