אבני סטרובייט בכלבים/ות
כללי:
אבני סטרובייט הם למעשי תרכובת המורכבת מפוספט, אמוניום ומגנזיום (ונקראים גם טריפל-פוספט). קריסטלים של סטרובייט(בתמונה משמאל) יכולים להופיע בשתן לעיתים ללא ממצאים נוספים, אך כאשר ישנה דלקת או שכמותם גדולה במיוחד הם עלולים להפוך לאבנים.
85% אחוז מהכלבים הסובלים מאבני סטרובייט בשלפוחית השתן הן נקבות בגיל ממוצע של 3 שנים. ישנם מספר גזעים מועדים ליצירת אבנים והם: ביגלים, שנאוצר ננסי וקוקרים.
חלק מהכלבים לא מראים סימנים קליניים כלל ולכן לא מגיעים בשלב זה לוטרינר, או מראים סימנים קלים של מערכת השתן והאבנים מתגלות באקראי. הסימנים הקלינים הנפוצים הם: שתן דמי, זיהומי שתן חוזרים וקשיים במתן שתן – מקרים אלה לרוב מגיעים לוטרינר לטיפול.
כלבה שהגיעה עם שלפוחית שתן מלאה באבנים קטנות, בצילום רנטגן דיגיטלי שביצענו ניתן לראות שלפוחית
מאוד "אטומה" מה שמעיד על האבנים.
למזלנו – האבנים האלה נראות היטב בצילום רנטגן ולכן לוטרינר קל לאבחן אותן (כפי שניתן לראות בצילום משמאל).
לעיתים האבנים יוצאות בשתן- במקרים אלה חשוב לבצע צילום רנטגן ע"מ לחפש נוכחות אבנים נוספות.
במידה וניתן – רצוי לשלוח את האבן לאנליזה במעבדה.
אבני סטרובייט בכלבים נוצרות כמעט תמיד עקב זיהום ראשוני של מערכת השתן, לרוב מדובר בזיהום של חיידקים מסוג סטאפ או פרוטאוס.
אבני סטרובייט זקוקות ל-PH בסיסי להיווצרותן (שנוצר עקב הזיהום החיידקי והדלקת) ואילו אבני אוקסלאט ל-PH חומצי.
בדיקת PH מתבצעת באופן שגרתי בכל בדיקת שתן – ויכולה לרמז על סוג האבן.
קריסטלים של סטרובייט בשתן
מה בעצם קורה שם?
הכל מתחיל מחומר בשם אוריאה.
האוריאה היא תוצר פירוק של חלבון המופרש בשתן ע"י הכליות. כאשר בשלפוחית השתן נמצאים חיידקים שיודעים לפרק אוריאה מתרחש פירוק של האוריאה לאמוניה.
אמוניה היא חומר רעיל לתאי שלפוחית השתן ולכן נוצרת דלקת (בנוסף לזו הנוצרת עקב החיידקים).
החלבונים המשתחררים בתהליך הדלקתי משמשים כחומר הדבק לקריסטלים של הסטרובייט ולמעשה מתחילה להתגבש אבן. נוכחות האמוניה יוצרת גם את ה-PH הבסיסי הדרוש לתהליך.
בכלבים ישנו כלל: אין זיהום – אין אבנים בשלפוחית השתן (פרט למקרים יוצאים מהכלל בהם היווצרות האבנים היא ראשונית).
מה צריך לעשות?
ראשית להגיע לוטרינר לאבחון וטיפול.
את האבנים מומלץ להוציא בדרך כירורגית, אולם ישנה גם דרך להמסתן בדיאטה מיוחדת.
פיתרון כירורגי:
זוהי השיטה הטובה והמהירה ביותר לפיתרון הבעיה- הוטרינר מוציא את האבנים בניתוח וההחלמה היא מיידית (בתמונות משמאל ניתן לראות ניתוח שכזה). החסרונות הם כמובן הצורך בניתוח בהרדמה מלאה, כאב לאחר ניתוח, חשש לזיהום של חלל הבטן מהשלפוחית המזוהמת וכו'.
שלפוחית השתן מוחזקת מחוץ לגוף בניתוח, מבוצע חתך קטן ממנו מוצאות האבנים.
פיתרון רפואי:
בבעיית אבני סטרובייט בשלפוחית השתן ניתן לטפל גם רפואית ע"י שינוי המזון. ישנו מזון רפואי וטרינרי לכלבים שניתן להשיג במרפאות הוטרינריות ומטרתו לעזור בהמסת האבנים. חשוב לציין שבעת הטיפול יש לתת אך ורק את המזון הרפואי. בזמן הטיפול יש כמובן לטפל בדלקת ע"י אנטיביוטיקה מתאימה כל עוד יש אבנים.
בממוצע יש צורך בטיפול של 3.5 חודשים ע"מ לפתור את בעיית האבנים, אך יש להמשיך בטיפול חודש לאחר שלא ניתן לראות יותר אבנים ברנטגן – מאחר וייתכנו אבנים קטנות שנמצאות עדיין בשלפוחית.
יש לבצע צילום רנטגן למעקב אחת לחודש ע"מ לקבוע את ההתקדמות.
חשוב לזכור שמלבד תקופת הטיפול הארוכה עלולה להיגרם חסימת דרכי שתן תחתונות לאחר שהאבנים קטנות ומתחילות לצאת עם השתן (בעיקר בזכרים) – מצב זה הוא מצב מסכן חיים וחשוב להגיע לוטרינר לטיפול אפילו בחירום!
חזרתיות:
לאחר שהאבנים יצאו חשוב למנוע חזרה של התופעה.
חשוב לזכור שכלבים שיש להם נטיה לפתח דלקות שתן – מועדים גם לפתח אבנים עקב כך. יצירת האבנים יכולה לקרות כשבועיים לאחר שזיהום חדר לשלפוחית עם חיידקים מפרקי אוריאה.
לאחר ניתוח ניתן להפסיק אנטיביוטיקה רק כאשר בדיקות השתן יוצאות שליליות לתהליך דלקתי (מומלץ לשלוח תרבית). מומלץ לבצע מעקבים של צילומים או לפחות בדיקות שתן תקופתיות.
החשיבות הגדולה בכלבים היא למניעת זיהום חוזר (מאחר ולרוב זה הגורם הראשוני), ולכן אם לכלבכם היו אבנים בדרכי השתן – דברו עם הוטרינר על תוכנית מעקב למניעה.