גידול מדבק של אברי המין בכלבים(Transmissible Venereal Vumor (TVT
זהו גידול של כלבים המופיע בעיקר באברי המין החיצוניים ועובר בין כלב לכלב בעת ההזדווגות.
הגידול התגלה ע"י וטרינר רוסי בשם נובינסקי כבר ב-1876 .
התאים הסרטניים האחראיים ל-TVT נחשבים כ"סרטן טפילי". ההערכה היא שהתאים מקורם לפני 200 עד 2500 שנה באב קדום (זאב, האסקי או שי-צ'ו). התאים הסרטניים עצמם הם הגורם המדבק של המחלה ואין שום עדות לכך שהגידול נגרם כתוצאה מוירוס.
לתאי ה-TVT יש מספר כרומוזומים נמוך יותר מאשר לתא נורמלי, לתא כלב נורמלי יש 78 כרומוזומים, לתאי ה-TVT יש בין 57 ל-64 כרומוזומים ששונים מאוד במראה מכרומוזומים כלביים רגילים.
כל התאים הסרטניים בעלי קוד גנטי דומה מאוד אחד לשני, אבל כמעט תמיד שונה מאוד מה-DNA של המאכסן.
תאי גידול במיקרוסקופ
את הגידול יראה הוטרינר לרוב בכלבים פעילים מינית, כיוון שהמחלה מופצת כאשר הכלב מזדווג.
נסיגה ספונטנית של הגידול יכולה לקרות, ככל הנראה כתוצאה מפעילות מערכת החיסון.
לגידול ישנם שלושה שלבים אופייניים:
שלב התחלתי (4-6 חודשים), שלב סטטי ושלב רגרסיה (למרות שלא כולם יעברו רגרסיה).
לרוב גידול זה אינו שולח גרורות (רק 5% ישלחו גרורות), אולם במידה ומדובר בכלב בעל בעיה במערכת החיסון או בגור צעיר שכיחות הגרורות עולה. רוב הגרורות ימצאו בקשר הלימפה הצמוד, אבל יתכנו גם גרורות בעור, במוח, בכבד, באשכים, בעין, בטחול ובשרירים, והדרך לאבחון היא כמובן ביופסיה.
סימנים קלינים וסימפטומים:
בכלבים זכרים האזורים הנפגעים הם לרוב הפניס והפרפוציום(עורלה), בנקבות נפגעות בעיקר הוגינה ושפתי הבושת. במקרים נדירים נפגעים האף והפה. לגידול יש לרוב צורה כרוביתית.
סימנים ל-TVT של אברי המין כוללים הפרשות מהפרפוציום ובמקרים מסויימים עצירת שתן כתוצאה מחסימה של האורטרה, בנקבות תיתכן בריחת שתן כתוצאה מהלחץ של הגידול בוגינה והפרעה במתן שתן.
סימנים אפיים ל-TVT כוללים מעבר בין חלל האף לפה, דימומים מהאף, הפרשות אחרות מהאף, נפיחות בפנים והגדלה של קשרי הלימפה מתחת ללסת.
טיפול:
כימותרפיה יעילה מאוד בטיפול ב-TVT, כירורגיה היא אופציה נוספת, אולם עקב המיקום הבעייתי יתקשה הוטרינר לבצע כירורגיה, וכן לעיתים ישנה חזרתיות.
הפרוגנוזה להחלמה מלאה בעזרת כימותרפיה בלבד היא מצויינת.
לרוב משתמשים בוינקריסטין, וינבלסטין או דוקסורוביצין.
רדיו-תרפיה (הקרנות) יכולה להיות יעילה כשטיפולי הכימותרפיה לא עובדים.
תיאור מקרה:
ליקה כלבה צעירה בגיל לא ידוע, נמצאה ברחוב באשקלון עם דימום וגינלי. הכלבה נלקחה לוטרינר שחשד שמדובר בטראומה, טיפול באנטיביוטיקה ועיקר אותה, בעיקור נמצאו ברחמה גורים מתים.
כחודש וחצי לאחר מכן הגיעה למרפאתנו עם נפיחות וגינלית גדולה ודימום וגינלי.
מאחר ונמצאה בבדיקה מסה וגינלית גדולה לקח הוטרינר המטפל ביופסיה ושלח להיסטולוגיה לצורך אבחון – התשובה שחזרה הייתה חשד לגידול TVT.
נפיחות וגינלית ודימום בתחילת הטיפול
הכלבה התחילה טיפול כימותרפי בוינקריסטין ע"פ פרוטוקול כימותרפיה פעם בשבוע עם בדיקות דם חוזרות ע"פ צורך.
לאחר כ-7 טיפולים הגידול נעלם לחלוטין ונשארה רק רקמת צלקת קטנה.
לאחר שבוע טיפול
לאחר שבועיים טיפול
לאחר 3 שבועות טיפול
לאחר 5 שבועות טיפול